יומן סודי של ג'וליה (ורד ביאלר פרידמן)
יומן
סודי של ג'וליה,
יש
לי שתי דרכים להפוך את היומן לסודי. אחת, לא לכתוב אותו אלא לזכור כל מילה, ללמוד
בעל פה, כך אף אחד לא יוכל למצוא, והדרך השניה היא לכתוב בשפה משלי, להלחם בהם כמו
שמתכננים את המלחמה בנו.
אז
אזכור לעצמי את הימים האלה כך:
"כאב
לרגע" יהיה מעכשיו משק כנפי דבורה, "חבר" יקבל את המילה "שכן
מרצון", "רגשות שלא רוצים לחשוף – "זרמים תת קרקעיים
בים", "פתק או גילוי
לב" ייקראו "מסמך מזהה", "הפתעה" היא מעכשיו "גשם
ביום חם", וכך עוד ועוד.
ואני
אזכור את
משק
כנפי הדבורה כשהיא מתקרבת,
ומזמזמת
באזני השכן מרצון.
זרמים
תת קרקעיים
יובילו
מסמכים מהים
של
כותבים אבודים,
ויאירו
את חייהם
כמו
שמשקה אותנו הגשם ביום חם.
השיר
הזה ילך ויתפשט בראשי, וימלא את אותו אזור
במוח בו יושבת לה "השפה", ואני אדבר בשפה משלי. רק מי שיבין אותה יוכל
ללמוד להשתמש בה, ולכל השאר היא תהיה שיר.
אצייר
לי בקבוק זכוכית שיש לו פקק אטום, ואשליך אותם לים, שימצא מלח או מלאך.
שלום ורד,
השבמחקהתרשמנו והתפעלנו מן התכנית הרגישה והמאוד מקורית שלך. אמנם ספק בידינו אם נציגי מפלגת
'האח הגדול' יעמדו נפעמים מול היכולת הפיוטית שלך (אין לנו ספק, שבקלי קלות, הם ישברו אותך
ויוציאו ממך את המשמעות הנסתרת של השיר שכתבת, גם אם הוא נתון בראשך בלבד), אבל בהחלט יש כאן
ביטוי לחשיבה מקורית ומעניינת החושפת את העולם הפנימי-פיוטי שלך, מצד אחד, ואת מודעותך לצורך
להיזהר מאוד מ"משטרת המחשבות", מצד שני. מאחלים לך המשך עשייה טובה ומוצלחת (וכמובן, גם מקורית).
שבוע טוב, ולהשתמע בשיעור הסינכרוני,
שלמה והגר