ג'וליה – כתיבה ביומן לפני הפגישה עם וינסטון סמית (יעל לזמי)

 

אז הנה הוא עוד רגע מגיע, איך הוא אמר ששמו סמית מה? איזה שם בנאלי יש לו,,, כמו כולם אהה וינסטון?? ממש בנאלי. סמית וינסטון. בערב אני אחפש דמות שתתאים לו ב"בית הזבל" ואדביק לה את השם סמית ככה נצחק בספרי הפונוגרפיה האלה שקונים הצעירים כביכול בסתר.. מצחיקים בסתר. כולם ראים אותם קונים. הפרולים הצעירים הללו חסרי מוח.

האמת גם אני נחשבת לחסרת מוח אני נמצאת עם איזה 30 בנות תמיד מסריח כאן מנשים איכס ממש איכס...תראי אותו, צולע לקראתי, רגליו עם דליות, אני רואה אותן עד לכאן, מגעיל,, אבל מה אכפת לי, הוא ממש רהוט ומדבר גבוה גבוה, אני אוהבת בחורים כאלה, וחוצמזה אין לו אישה. אז מה אכפת לי לגנוב אתו מין טוב בסתר, זה ממש מרגש אותי,,, נראה אם יראו אותנו,,, הוא לא כמו הצעירים שפוחדים כל הזמן, שחלולים בראש, הוא אמיתי וכזה חכם. 

הנה הוא עולה לאט במדרגות, היום אספר לו על המאהבים שהיו לי. אמנם אני בבית הנערות הטהורות. אבל אני לא. אני מגיל 16 גונבת סטוץ פה ושם, למזלי הרב הראשון היה בן 60 שהתאבד. "הם" לא יגנבו ממני את ההנאה הפשוטה של החיים. לא. 

סמית וינסטון הקורבן הבא שלי.

כשמתעלסים המעשה האהבה מוציאים מרץ, אח"כ מרגישים טוב ולא אכפת שום דבר.

"הם" לא אוהבים שאנחנו נרגיש טוב עם עצמנו. אבל לא מתנו עדיין. חייבים לחיות.

אני חיה. ואחיה דרכו של סמית. וינסטון סמית.

יייששש.