הבלוג של ג’וליה (אריאלה לוי)

אני ג’וליה
אמא שלי נתנה לי את השם הזה כי מאוד אהבה את המחזה בשייקספיר ״ רומאו ויוליה״ ... מה לא עושים בשביל האהבה... נכון שהסוף שלהם טרגי ולא מימשו אהבתם אך אהבו.

אני לא אתן לאף אחד לשתק את ליבי... אני משתוקקת לממש אהבה ולו רק בשביל עצמי ואולי קצת בשם אמא (החיים של הוריי לא היו מזהירים וזו בלשון המעטה.. לא מרחיבה לשתף כי הלב כואב מעצם המחשבה) חברות שלי חושבת שאני קיצית כזאת שממשיכה לחלום מה קיץ על אהבה ומימושה ... אבל אני החלטתי ! זה יקרה... אני כבר אמצא .. הגיע הזמן שאעשה משהו לעצמי ... כמו שנאמר: אם אין אני לי , מי לי?

הפחד עכשיו מתחיל לשתק אותי... מה יקרה אם הוא לא ישתף פעולה? מה יקרה אם הוא משתפ? מה יהיה אם לא יגיב?! איזה בושות !!! ואם יתפסו אותי ?! דיי אני לא חושבת על זה יותר, איפה אני האמיצה ? איפה אני?

החלטתי וזהו . אני כותבת לו פתק ... מעניין מה הוא יחשוב ואיך יגיב... זה לא שהוא משאת נפשי , זה לא שהוא הרומאו שלי ( איזו סתומה אני . חיה בלללנד) אבל הוא פה. והוא ניראה בסדר... יאללה אני הולכת למסור לו ... הלב שלי דופק כל כך חזק .. אני מתה רק שלא ישמעו את הלמות ליבי... הנה הוא מתקרב..... ממש קרוב. זהו אני מושיטה ידי ו... זהו הפתק אצלו ....

ניצחתי את עצמי וניצחתי את האח ומקום המפגש יהיה.... יואווו יש לי רעיון ענק....